שיר השירים ח:ט מדרש: עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק), עין יעקב, תנחומא בובר ומדרש תנחומא

רשב״ל הוה קא סחי במיא דירדן אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא א״ל אלהא סנינא לכו דכתיב (שה״ש ח ט) אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף וגו׳ אם חומה אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כלכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין הרקב שולט בו עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז שהרקב שולט בו מאי ארז אמר עולא ססמגור מאי ססמגור אמר רבי אבא בת קול כדתניא משמתו נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ועדיין משתמשין בב״ק רשב״ל מי משתעי בהדי רבה בר בר חנה השתא ומה ר׳ אלעזר דמרא דארעא דישראל הוה לא הוה משתעי רשב״ל בהדיא דכל מאן דהוה משתעי בהדיה רשב״ל בשוק יהבין ליה עסקא בלא סהדי בהדי רבה בר בר חנה משתעי אמר רב פפא שדא גברא בינייהו אי ריש לקיש וזעירי אי רבה בר בר חנה ורבי אלעזר. כי אתא לקמיה דרבי יוחנן א״ל לאו היינו טעמא דאי נמי סליקו כולהו בימי עזרא לא שריא שכינה במקדש שני דכתיב (בראשית ט כז) יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו. (דף י) אע״ג דיפת אלהים ליפת אין השכינה שורה אלא באהלי שם. ופרסאי מנא לן דמיפת אתו. דכתיב (שם י ב) בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס. ותני רב יוסף תירס זו פרס:

ז אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טוֹבָה צִפָּרְנָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים מִכְּרֵסָן שֶׁל אַחֲרוֹנִים. אָמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אַדְּרַבָּה! אַחֲרוֹנִים עֲדִיפֵי, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא שִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, קָא עָסְקֵי בַּתּוֹרָה! (אמר ליה: באר תוכיח שחזרה למשה ולא חזרה ליהושע. איכא דאמרי:) אָמַר לֵיהּ: בִּירָה תּוֹכִיחַ, שֶׁחָזְרָה לָרִאשׁוֹנִים וְלֹא חָזְרָה לָאַחֲרוֹנִים! שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר: רִאשׁוֹנִים גְּדוֹלִים, אוֹ אַחֲרוֹנִים? אָמַר לָהֶם: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בַּבִּירָה. אִיכָּא דְּאַמְרֵי, אָמַר לָהֶם: עֵדֵיכֶם בִּירָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר לָקִישׁ הֲוָה קָא סָחִיבְּמַיָּא דְּיַרְדֵּן, אָתָא רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה, יָהִיב לֵיהּ יְדָא, אָמַר לֵיהּ: אֱלָהָא, סָנִינָאלְכוּ, דִּכְתִיב: (שיר ח) "אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף" וְגוֹ'. "אִם חוֹמָה", אִם עֲשִׂיתֶם עַצְמְכֶם כַּחוֹמָה וַעֲלִיתֶם כֻּלְּכֶם בִּימֵי עֶזְרָא, נִמְשַׁלְתֶּם כְּכֶסֶף שֶׁאֵין הָרָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ, עַכְשָׁיו שֶׁעֲלִיתֶם כִּדְלָתוֹת, נִמְשַׁלְתֶּם כְּאֶרֶז שֶׁהָרָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ. מַאי 'אֶרֶז'? אָמַר עוּלָא: סַסְמַגָּר. מַאי 'סַסְמַגָּר'? אָמַר רַבִּי אַבָּא: בַּת־קוֹל. כִּדְתַנְיָא: מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים אַחֲרוֹנִים; חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִן [הָיוּ] מִשְׁתַּמְשִׁין בְּבַת־קוֹל. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר לָקִישׁ, מִי מִשְׁתָּעִי בַּהֲדֵי רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה?! הַשְׁתָּא, וּמָה רַבִּי אֶלְעָזָר, דְּמָרָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה, וְלָא הֲוָה מִשְׁתָּעִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר לָקִישׁ בַּהֲדֵיהּ, דְּכָל מַאן דַּהֲוָה מִשְׁתָּעֵי בַּהֲדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר לָקִישׁ בְּשׁוּקָא, יַהֲבֵי לֵיהּ עִסְקָא בְּלָא סַהֲדֵי, בַּהֲדֵי רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה מִשְׁתָּעִי?! אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁדִי גַּבְרָא בֵּינַיְהוּ; אִי רֵישׁ לָקִישׁ [הֲוָה] וּזְעִירֵי, אִי רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה [הֲוָה] וְרַבִּי אֶלְעָזָר.

[ויאמר ה' אל אברם לך לך]. ר' ברכיה הכהן פתח אחות לנו קטנה (שה"ש ח ח), במה הכתוב מדבר באברהם, שכשהשליכו נמרוד לתוך כבשן האש, עד עכשיו לא עשה לו הקב"ה נסים, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם הרי השליך נמרוד את אברהם לתוך כבשן האש. ר' אליעזר הקפר אמר אחות לנו קטנה מדבר באדם שקורע ולא מאחה, אברהם איחה את העולם לפני הקב"ה, שעד עכשיו לא היו לו בנים, לפיכך היה קורא אחות. מה נעשה לאחותנו [ביום שידבר בה] (שה"ש ח ח), ביום שאמר נמרוד להשליכו לתוך כבשן האש, אמר הקב"ה למלאכי השרת אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף (שם שם ט), [אם נותן נפשו על קדושת השם נבנה עליה טירת כסף], ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז (שם), ואם דל הוא מליתן את נפשו על קדושת שמי, נצור עליה לוח ארז, מה הצורה הזו שעל הלוח נוח להטשטש, כך הוא נוח ליאבד מן העולם ואיני משגיח עליו, אמר אברהם אני חומה (שם שם י), אני נותן נפשי על קדושת שמך, מיד נתן נפשו, כיצד היה תרח אביו עובד ע"ז, [והיה פולח להן], א"ל הקב"ה אלו עובדי ע"ז, ואתה יושב ביניהם, לך לך מארצך.